דרכי התמודדות לבניית תקשורת חברתית ומשפחתית בזמני משבר
אירועי ה7 באוקטובר ערערו את היציבות ואת תחושת הביטחון שלנו. השינויים הרבים בכל תחומי החיים, השמועות המפחידות האזעקות והנרצחים הרבים כל אלו יצרו סימני שאלה וקושי גדול באורחות החיים שלנו כמו, ההישארות במרחבים מוגנים הימצאות זמן רב במרחב הביתי אי יציאה ללימודים ולעבודה. מציאות שיצרה בדידות ותחושת מצוקה. במקביל, נוצר צורך להתרגל לשהות המשותפת ביחד ולסדר יום חדש.
התיאורים שעלו מהמשפחות הם מורכבים ביותר ישנם משפחות שעזבו את ביתם. ישנם משפחות שלא יצאו מהבית מאז המלחמה וישנם כאלה שמנהלים שגרת חירום בצל הלחימה. החיים המשותפים בבית מתוחים לעיתים, והסטרס משפיע על כולם השיח וההתנהלות מלווה במריבות, בהתפרצויות ובשבירת סדרים בחיי היומיום. ההורים לא מצליחים לנהל את החיים בבית כראוי ולבנות מערך הגיוני של סדר יום. נוצר צורך משמעותי בהבניה מחדש של מערכות החיים וביצירת תחושת קוהרנטיות במצב החדש.
אנטונובסקי פיתח את “המודל הסלוטוגני”, כחלק מתיאוריה המכוונת לקידום הבריאות הנפשית. הוא תאר את תחושת הקוהרנטיות כתפיסת עולם המבטאת את הנטייה לראות את העולם כמקום הגיוני וסביר, אשר ניתן לניהול רגשי ואינסטרומנטלי.
תפיסת עולם זו מורכבת משלושה מאפיינים: מובנות, נהילות ומשמעותיות.
מובנות, היא המידה בה האדם תופס את העולם כניתן לניבוי, כלומר הוא יכול לשער את סדר יומו, לתכנן תוכניות לטווח קצר או ארוך;
נהילות, היא המידה בה האדם תופס שיש לו את היכולת המתאימה להתמודדות, ואת המשאבים להצליח במשימות השונות;
ומשמעותיות היא המידה בה האדם מוצא משמעות רגשית בחייו, בחברויות שונות שהוא מקיים ובהענקה מעצמו לזולת. חוזקה של תחושת הקוהרנטיות של אדם, הוא גורם בעל משקל בתנועה לכיוון בריאות (מתוך: מגמות, כרך ל”ט מס’ 1-2, אייר תשנ”ח, מאי 1998).
בכדי לסייע בתקופה זו למשפחות והורים השתמשתי במודל הסלוטוגני והובלתי את ההורים להעניק לילדיהם קוהרנטיות בחייהם. תוך הנחיה להשתמש בשלושת הרכיבים של המודל. בשילוב שיח מתמיד כיצד הוא השפיע עליהם? ומה הם דרכי ההתמודדות היעילים ביותר עבורם?
יצירת תחושת קוהרנטיות מובילה את האדם ליכולת שליטה במצב ומחזירה את תחושת העמידות שכ”כ חסרה בזמנים אלו.
ליצור מובנות לגבי המצב, באמצעות שיח על המלחמה והשלכותיה, הסבר על כללי הבטיחות, מה עושים כשיש אזעקה ואיך אנחנו עוזרים לעצמנו להיות מוגנים בשילוב תכנון סדר יום מתאים לביתם.
ליצור נהילות, ההורים סייעו לילדים להאמין שעומדים לרשותם משאבים להתמודד עם המצב החדש.
ומשמעותיות, ביצירת מטרה יישומית לכל ילד או לכל המשפחה כולה שיש לה תוצאה מוחשית. למשל, התנדבות ועשיה למען האחר. הכנת אוכל לחיילים למשפחות מפונים ועוד.. יצירות משפחתיות ועמידה במטלות לימודיות.
משפחות אלו פעלו על פי המודל. לאחר כשבוע קיבלתי משובים מרגשים, שהועברו באמצעות הוואטצאפ. המשפחות דיווחו על שיפור בהתמודדות ותיארו שינוי באקלים הביתי. סיפרו על חוויות משותפות שנערכו בעקבות ההנחיה. במקביל, חלה הפחתה במידת החיכוכים בבית. ההורים הרגישו שיש להם יכולת לנהל סדר יום, ולהגיע לנינוחות, להבנה ולהכרה במציאות באופן טוב יותר.
בתקופת משבר ההורים הופכים להיות המורים של ילדיהם. כעת עם החזרה ההדרגתית למוסדות החינוך, כדאי שהמורים יגלו שותפות לתהליך ההורי וימשיכו במודל הזה בכיתה או בלימודים מרחוק. מומלץ שהמורים ידריכו את התלמידים ליצירת קוהרנטיות בחיי החברה שלהם. הסיבה לכך נובעת משום שהחרדה והסטרס גורמים לבדידות ותחושת מועקה קולקטיבית.
ליכולות החברתיות יש השפעה דרמטית על חוויית הילד ועל הצלחתו. מיומנות חברתית טובה עשויה להוביל להצלחה ברבדים בולטים רבים בחיי הפרט, ולהיפך. עם זאת, שהיעדר כישורים חברתיים זו אינה גזירת גורל, אלו כישורים הניתנים לפיתוח ולרכישה. המורים יכולים לסייע בכך.
להלן יודגשו הכלים לפיתוח הקשר החברתי של התלמידים בהכוונת המורים על פי המודל הסלוטוגני:
מובנות, ניצור תפיסה חברתית מגובשת של ראית האחר והיכולת לגלות אמפטיה גם למי שמגיב בחרדתיות או המנעותית. נסביר שכל תגובה במצב לא נורמלי מקובלת. נאפשר שיח פתוח על התגובות שכל אחד חש ומגיב בהקשר זה. בנוסף נלמד אותם לכבד את הגבולות של כל אחד ואחת בצריכת ושמיעת מידע ובכלל כדאי להוביל לצריכת מידע מופחת ועיסוק יותר בחוסן וחיבור לעשיה מיטבית יומיומית.
נהילות, נתייחס להתנהלות הכיתתית ולמרקם החברתי שהיה לפני ה7 באוקטובר ושקורה עכשיו. נשים לב לנורות אזהרה המעידים שתלמיד נמנע מהתנהלות חברתית:
#תלמידים המנעותיים – התלמיד אינו שולח חומרים, אינו מתעניין, אינו מגיב להודעות. החברים הקרובים מספרים כי לא ניתן ליצור עמו קשר.
#תלמידים שהיו במעבר מיסודי לחט”ב, או מחט”ב לתיכון – הם נכנסו בשנה הנוכחית לכיתה חדשה, ועדיין לא התמקמו במערך החברתי של הכיתה.
#תלמידים שלא נכנסים למפגשי זום או לא יוצרים קשר כלל.
#תלמידים שלא מבטאים את עצמם במפגשי הלמידה או בשיח כיתתי.
המורים יכולים לעזור:
#ליצור קשר אישי עם תלמידים המנעותיים באמצעות קשר טלפוני או שליחת מסרים אישייםאו כל קשר עם דמות משמעותית לאותו תלמיד.ה.
#לכונן מפגשים מכוונים עם תלמידים מתקשים חברתית ותלמידים חברותיים באונליין או במפגש קצר המתאפשר באזור מוגן.
משמעותיות, נעניק לתלמיד חיבור עם מטרה לחברת הכיתה. נפתח עבודות בקבוצות עם משימות לדיון או משימות משותפות המובילות לתוצר. נייצר משמעות לקבוצה שלנו; ניתן לבנות חידון על חוויות כיתתיות משותפות; ניזום למידת עמיתים בה אחד התלמידים יוכל למסור יחידת לימוד או תחום מסוים מעולם ההתעניינות שלו, נדאג למשוב חיובי מחברי הכיתה.
“הדרך הטובה לרכוש חבר היא להיות חבר” (ראלף וולדו אמרסון)
בפרט בתקופה זו נתמסר להוויה, לנתינה ליכולת הרוח וחיבור חברתי תורם ומשפיע תוך בניית הקוהרנטיות שלנו כתוצאה מכך נחווה עוצמה ונבנה את הבית הפנימי שלנו..
