השמירה על היכולת האנושית האמפתית המובילה לחשיבה חיובית ניצבת במוקד העשייה בשעה זו. המציאות החיצונית והסביבתית אינה יציבה ונמצאת בחוסר ודאות קיצוני. סוגיה זו חורגת מן המרחב התיאורטי ומהווה ציר מרכזי בהנהגת קהילות בתוך סערה מתמשכת של מתח וערעור הביטחון הבסיסי. בתקופת לחימה, המרחב החינוכי משנה את פניו והופך לזירה המעמידה למבחן את היכולת המערכתית […]

האם גם אתם חשים שהתקופה הנוכחית מציפה את כל האתגרים האפשריים? האם נדמה לכם שהילדים של היום גדלים למציאות מורכבת, אך חסרים את הכלים הדרושים להתמודדות עימה? בדיוק מתוך השאלות הללו יצאה ד”ר רבקה אלקובי מאזור הנוחות שלה – והקימה את מרכז הרמוניה בנתיבות. המרכז נולד בשנת 2019, כמענה טיפולי-ייעוצי, אך עד מהרה התברר עד

B-FRIEND מענה חברתי רגשי ופרואקטיביות חברתית בתי הספר מהווים את הזירה המרכזית להתפתחות חברתית של ילדים ונערים, ולכן תופעת החרם בבתי הספר היא בעלת השלכות משמעותיות על חוויית הלמידה, ההשתלבות החברתית וההתפתחות הרגשית של תלמידים (Lev-Wiesel & Sternberg, 2012). מחקרים מראים כי תלמידים שחווים חרם מתקשים ליצור קשרים חדשים, סובלים מירידה חדה בהישגים הלימודיים ולעיתים

המורה נכנס לכיתה ומנסה להתחיל את השיעור, אך מהר מאוד משהו משתנה באווירה. חלק מהתלמידים עסוקים בטלפונים, אחרים מתלחששים, ומדי פעם נזרקת הערה שמערערת את הסמכות. חלק מהמורים יגיבו מיד בתקיפות, חלקם אולי יתעלמו, ואחרים ינסו לפנות להבנה. אבל השאלה החשובה היא – איך אפשר לנהל כיתה מבלי להפוך את התקשורת לכוחנית? כיצד יוצרים סמכות

פעמים רבות אנשי חינוך פונים אלי עם תיאור של תלמידים שהדימוי העצמי השלילי ותפיסת המסוגלות הנמוכה מנהלת את עולמם הרגשי והתפקודי. וכן הורים המגיעים אלי לקליניקה מדווחים פעמים רבות שילדיהם אינם מעיזים לדבר בקהל וחוששים מילדים אחרים בבית הספר. תופעה זו מתרחבת בשנים האחרונות בעקבות ההתקשרות החברתית שנעשית מאחורי המסך וההורות הקרייריסטית שנוגסת בחיבור של

"כל הטיפולים והמוצרים שאני יוצרת נועדו לסייע להורים, מורים ואנשי חינוך לתקשר באופן בטוח ואמפטי כדרך חיים בתקופת משבר ומלחמה בפרט" אומרת רבקה אלקובי, דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון, פסיכותרפיסטית מומחית, יזמית ומייסדת מרכז הרמוניה בנתיבות. המשחקים החברתיים רגשיים והמרחבים הדיגיטליים שפיתחתי כולם נועדו בכדי לבנות חוסן ולשנות את תפיסת המציאות הפנימית של הילד והמבוגר. אחד

אירועי ה7 באוקטובר ערערו את היציבות ואת תחושת הביטחון שלנו. השינויים הרבים בכל תחומי החיים, השמועות המפחידות האזעקות והנרצחים הרבים כל אלו יצרו סימני שאלה וקושי גדול באורחות החיים שלנו כמו, ההישארות במרחבים מוגנים הימצאות זמן רב במרחב הביתי אי יציאה ללימודים ולעבודה. מציאות שיצרה בדידות ותחושת מצוקה. במקביל, נוצר צורך להתרגל לשהות המשותפת ביחד

  בעקבות חוק השילוב תלמידים רבים עם אוטיזם שולבו בכיתות הרגילות. לצורך יישום החוק נפתחו מרכזי תמיכה יישוביים או אזוריים (מתי"א) המיישמים בפועל את השילוב. השילוב של ילד עם ASD נעשה לאחר אבחון וזכאות בוועדת שילוב. על מנת שהשילוב יהיה אפקטיבי ומוצלח מאפשר החוק הצמדה של סייעת לילדים אלו שתפקידה ללוות אותם בבית הספר. מחקרים

  רבקה אלקובי דוקטורנטית בחינוך ופסיכולוגיה, מנחה ומפתחת תוכן פסג"ה אשדוד, יזמית ומיסדת B-Friend. האם יש השפעה על קליטת המורה החדש בבית הספר שמטמיע את ה-SEL כחלק מהשגרה הבית ספרית? באחד המפגשים של השתלמויות למורים אחת המורות החדשות שיתפה שהיא מרגישה שייכת לבית הספר וחשה כבר חלק מהצוות. "בית הספר בו אני עובדת הפך להיות