האם אפשר לשפר מיומנויות חברתיות בעזרת תהליכי חשיבה
האם אתם זוכרים את הרגע שהבנתם שהנושא החברתי הוא החלק המשמעותי בעולמו של הילד שלכם? האם אתם זוכרים את עצמכם בתור ילדים, ומה הזיכרון הזה מעורר בכם?
בכתבה זו נעמוד על תהליך חשוב בתחום החברתי: השפעת הקוגניציה על רכישת מיומנויות חברתיות.
לכישורים החברתיים השפעה דרמטית על הוויית הילד ועל הצלחתו. מיומנות חברתית טובה עשויה להוביל להצלחה ברבדים בולטים רבים בחיי הפרט – וההפך. למרות היותה מיומנות נרכשת, נדמה שלא נעשה די כדי לעזור לילדים שמתקשים לרכוש אותה. חסרות גם שיטה וגם דרך להוביל את הילד לרכישת מיומנויות אלו.
קיים רפרטואר רחב של התנהגויות בין-אישיות, מילוליות ולא מילוליות, שבאמצעותן משפיעים בני אדם על התגובות של זולתם. רפרטואר זה פועל כמנגנון המאפשר לאנשים להשפיע על סביבתם על ידי השגת תוצאות רצויות וסילוק או הימנעות מתוצאות בלתי-רצויות בהקשר החברתי (Rinn & Markle, in press, 1984).
המושג “כישורים” מלשון “כושר” משמעותו שריר שצריך לפתח ולאמן, כמו כל שריר אחר בגוף. גם הילדים החברתיים ביותר לא נולדו כאלה, ועל אחת כמה וכמה ילדים החווים קושי בתחום זה.
ההבנה שכישורים חברתיים הם מיומנויות נרכשות ומתפתחות, כמו למשל קריאה וכתיבה, מאפשרת לכוון לתהליך של השלמת המידע החסר בדרכים שונות ויצירתיות.
מדוע הבנה זו חשובה, ועל מה היא נשענת?
כאשר ילד מקבל מידע מהסביבה, הוא מסווג אותו לתחום שאליו הוא שייך ומגיב בסיטואציה דומה, על-פי המידע הקיים.
