איך מנהיגים ומובילים תלמידים בתוך התמודדות עם לחץ מתמשך?

המורים מהווים לתלמידים דוגמא ומודל ובתקופה זו יותר מתמיד הם זקוקים להובלה ולמנהיגות שלכם.

תקופת ה”קורונה” מובילה לתחושת לחץ וסטרס. חוסר הוודאות והשינויים המרובים שאנו חווים מובילים לתחושת חוסר יציבות.

אדם מטבעו שואף לשליטה מקסימלית בחייו. אצל ילדים חווית היציבות נבנית לרוב ע”י ההורים והמציאות הביתית. אצל מתבגרים נראה שבזמן שגרה וביומיום הם נוטים לשדר חוסר יציבות בהחלטות ובהתנהגות שלהם עקב תקופת ההתבגרות והחיפוש המתמיד.

לכן תקופת “הקורונה” מורכבת עבורם יותר ולעיתים נראה תחושת דיכאון סמויה שמשתלטת עליהם. יש שירגישו זאת באופן מוחשי ויש כאלו שהדבר יתבטא אצלם בדפוסים משתנים מהדפוסים הרגילים על אף שבינם לבין עצמם הם לא ידווחו על תחושת לחץ או מתח הם חווים זאת בגוף. נוכל לראות זאת בקשיי שינה, בעצבנות יתר, בנוקשות חשיבתית, בתגובות פזיזות, בהסתגרות או בהימנעות.

לחץ, המכונה בשפה המקצועית עקה או דחק, מתייחס למצבים בהם האיזון הטבעי בו אנו מצויים מופר בשל איום פיסי או נפשי. מצבי לחץ ילוו בדרך כלל בהשפעות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות שונות שביניהן תחושה סובייקטיבית של מתח וחרדה, דפיקות לב מואצות, כאבי בטן וכן הלאה. התמודדות עם לחץ מתרחשת בדרך כלל במספר שלבים.

בשלב הראשון מופיעה “תגובת אזעקה” הגורמת לנו לגייס את כל משאבינו הפיסיים והנפשיים להתמודדות עם האיום. במידה ותחושת האיום נמשכת, יש לשים לב למצב הרגשי ולהתייחס לשלב השני של ביטוי הלחץ.

בשלב השני אנו ממשיכים להתמודד עם הלחץ באמצעות מנגנונים מורכבים יותר מבחינה פסיכולוגית אשר חלקם יכולים להיות יעילים בטווח הקרוב אך בעייתיים בטווח הרחוק. כך, למשל, אדם המצוי תחת איום של פיטורים מעבודתו עשוי להגיב לאיום בשלב הראשון דרך ויכוח או תחנונים ואילו בשלב השני דרך הכחשת חשיבות האיום, “גם ככה זאת לא כזאת עבודה טובה”.

שלב ההתמודדות השלישי, המתרחש במקרים של לחץ מתמשך הוא שלב של התשה בו משאבי ההתמודדות מתחילים להישחק ועשויות להופיע בעיות רגשיות (דיכאון למשל) ובעיות פיסיות.

כיצד, אם כן, מתמודדים עם לחץ ונמנעים מהגעה למצב של שחיקת המשאבים?

מידת הלחץ שנחווה תלויה בסוג גורם הלחץ, מאפיינינו האישיים ומידת השליטה מול חוסר אונים שאנו חווים בסיטואציה. כלומר, גם כאשר אנו מתמודדים עם אירועי לחץ ממשיים יש דרכים יעילות להתמודדות עם לחץ.

אהרון אנטונובסקי “המודל הסלוטוגני כתיאוריה מכוונת בקידום הבריאות”

(מתוך: מגמות, כרך ל”ט מס’ 1-2, אייר תשנ”ח, מאי 1998)

דיבר על תחושת הקוהרנטיות שהיא מהווה בסיס להתמודדות עם מצבי לחץ מתמשכים.

תחושת הקוהרנטיות פירושה תפיסה כללית של העולם, לפיה העולם, על פני רצף, הוא מובן, נהיל (בר ניהול) ומשמעותי. חוזקה של תחושת הקוהרנטיות של אדם, לדעתו, הוא גורם בעל משקל בתנועה לכיוון בריאות.

איך מחזקים את תחושת הקוהרנטיות אצל תלמידים?

1. בודקים עימם את המציאות היומיומית שהם נמצאים בה. ומחזקים את העוגנים היומיומיים הבסיסים. מקום לשהות בו, צרכים פיזיים (אוכל, שתיה) . על מנת להגיע יחד עימם להבנה שהמציאות הפיזית היא בסדר עבורם.

2. יצירת תחושה נוחה ונעימה יותר בתוך המציאות הקיימת. הרחבת הכלים שעימם הם מתמודדים. לדוגמא: אם הנער/ה כל היום בטלפון ולא יוצר אינטראקציה אחרת או שאין עשייה משמעותית.

כאן המקום להרחיב את יכולת ההתמודדות של הנער/ה, השחייה במצבים לא מוכרים. התערבות המבוגר כאן היא משמעותית ויכולה להוות את העזרה שהוא זקוק. מספיק תיווך לתחומי עניין שלו והנגשה של עשייה משותפת.

הצעדים הכי משמעותיים שכאשר תבצעו אותם התלמידים שלכם יחושו טוב יותר:

ü     משמעותיות–  תאפשרו לתלמידים למצוא משמעות לתקופה לזמן ותיצרו מטרה יישומית עם תוצאה לכל יום! למידה לבגרות יותר מתמיד מהווה משמעות  על אף המורכבת שלה היא מאפשרת לתלמידים לשים לעצמם יעד ולכבוש אותו.

ü     מובנות– עוררו בתלמידים את ההבנה לקבלת המצב. תאפשרו שיח של קבלת המציאות ושהתשובה בתוככם תוביל ל- “האתגר מובן ואנחנו מסוגלים לקבל אותו”.

ü     נהילות- עזרו להם להאמין שעומדים לרשותם משאבים להתמודד. ואם לא כפי שציינו קודם עזרו להם לשחות טוב יותר, לימדו אותם את שחיית ה”פרפר” ואולי שחיית “גב” אנלוגיה זו היא משמעותית לתקופת לחץ ואי וודאות כי אימון ויצירת משאבים דורש תרגול ולפעמים יצירת יש מאין. אל תהססו לתווך להם ולתת יד יותר מתמיד זה התפקיד בתקופה זו.

“אדם בעל תחושת קוהרנטיות חזקה יעמוד מול גורמי לחץ, האמינו שיש בכם את היכולת להוביל את התלמידים את המסע..”מצרפת תמונה רלוונטית

בברכה,רבקה אלקובי

0545514084

יועצת חינוכיתפסיכותרפסטית

https://harmonya.co.il/

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לקוח שלנו התחבר?

Login to your account