שילוב תלמידי ASD בפרויקט היל”ה

קריאה לשילובם של ילדי ASD שנשרו ממערכת החינוך הרגילה בפרויקט היל”ה, במטרה שיחושו חלק ושייכות בקהילה, בימים אלו שפרויקט היל”ה מציין 50 שנה וערך ההשתלבות בקהילה עולה ניתן לבחון מחדש את הנושא.

כמו בכל המדינות המערביות, גם בישראל התחזקה בשנים האחרונות הגישה הפרו-שילובית. מגמת מערכת החינוך כיום היא לשלב את התלמידים שוני הצרכים באופן מלא בכיתות הרגילות (לוינגר, 2014). בשנת 2018 נכנס לתוקפו תיקון נוסף לחוק השילוב המחזק את הגישה הפרו-שילובית של משרד החינוך הישראלי. מגמת מערכת החינוך כיום היא לשלב את התלמידים שוני הצרכים באופן מלא בכיתות הרגילות. מתוך השקפה שעל המערכת לקבל אותם על אף הלקות או השוני ולספק להם את השירותים החיוניים להצלחתם. שינוי זה הוביל לשילובם של תלמידים רבים עם ASD, בעיקר המאובחנים בתפקוד גבוה, במערכות החינוך הרגילות בכל שכבות הגיל. הם משתלבים בבית הספר בתוספת סיוע מיוחד שניתן מטעם משרד החינוך שבו התאמות לימודיות, טיפולים ביצירה ובהבעה, טיפולים פרא-רפואיים, מורת שילוב, הוראה מתקנת, הדרכה ועוד.

מנתוני משרד החינוך עולה כי בחינוך העל יסודי 62.4% מהתלמידים שוני הצרכים משולבים בכיתות הרגילות, כאשר 32.1% מהתלמידים עם ASD בגילאי על יסודי משולבים בתיכונים רגילים (שריד ופורטנוי, 2018).

למרות ניסיונות השילוב והתמיכה המיוחדת הניתנת לתלמידים שוני הצרכים, אחוז גבוה מהתלמידים עם צרכים מיוחדים נפלטים ממערכת החינוך (אדלשטיין, 2013; להב, 2014; ליכטינגר, 2018). בהם גם תלמידים עם ASD אשר השתלבו במסגרות חינוך רגילות, והפסיקו את לימודיהם.

מטרת פרויקט היל”ה הוא להעניק מענה רב-מקצועי לבני נוער נושרים ובמצבי סיכון, אשר לא מצאו את מקומם במסגרות חינוכיות אחרות, ואשר מתמחה בעבודה חינוכית-טיפולית (וייסבלאי, 2015). בתוכנית זו ניתנת האפשרות לתלמידים אלו להשלים את השכלתם.

שרה (שם בדוי) שאובחנה עם ASD בתפקוד גבוה. שרה בעלת ידע, זיכרון ורגישות לסביבה. בכיתה ג’ היא אובחנה על ידי פסיכולוגית בית הספר עם חשד להפרעת תקשורת. הפסיכולוגית המליצה להמשיך את האבחון אצל פסיכיאטר. האם התכחשה ולא המשיכה את התהליך האבחוני. כשהגיעה לכיתה ח’ הנהלת בית הספר ביקשה שוב לערוך לילדה אבחון אצל פסיכיאטר לקראת המעבר לתיכון. האם לקחה אותה לאבחון ונמצא שהיא על רצף ASD. למדה בכיתה ט’ בתיכון ממלכתי-דתי רגיל שהיה מוכן לאתגר ולשלבה.

בסיום כיתה ט’ שרה החליטה שהיא מפסיקה את הלימודים, ולא המשיכה בכיתה י’. הגורמים לכך הם תחושת חוסר שייכות לבית הספר וניכור ודחייה מצד התלמידים בכיתה. מאמצים רבים הופעלו על ידי בית הספר, ההורים, הקבס”ית וגורמים נוספים על מנת לשלבה בחזרה בבית הספר, אך המשימה לא צלחה.

סיפור זה מהווה דוגמה של מתבגרים נוספים עם ASD בתפקוד גבוה אשר נשרו ממערכת החינוך. הוא מעמיד את פרויקט היל”ה בפני אתגר של שילוב של תלמידים אלו בתוך הפרויקט, תוך מתן תמיכה, ומתוך מטרה להביא מתבגרים אלו להרגיש תחושת שייכות וחלק מקהילה.

לאור זאת, חשוב שהצוותים של פרויקט היל”ה יהיו מסוגלים לתת מענה לתלמידים שוני צרכים בכלל, ולתלמידים עם ASD בפרט אשר נפלטים ממסגרות החינוך, ומהווים אתגר למסגרת חינוכית אשר תשלב אותם.

קישור לסרטון בנושא: 

https://vimeo.com/416984197

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לקוח שלנו התחבר?

Login to your account