בעשור האחרון התרחשה עלייה בשכיחות הילדים המאובחנים כסובלים מהפרעות על הרצף האוטיסטי, כשלמעשה במדינת ישראל שיעור הילדים הסובלים מהפרעות אלו עומד על 1:200. בעבר הגישה הרווחת והמקובלת דגלה בכך שאין חשיבות רבה לשלב שבו הן מאובחנות. לעומת זאת, במחקרים העדכניים ביותר שנערכו בתחום זה נמצא כי ישנה חשיבות עליונה לאתר את התסמינים בשלב כמה  שיותר מוקדם ולהתניע את […]

כאשר אנו רוצים ליצור משמעת , הנהגה בבית , תהליך של הטמעה בחינוך אנו זקוקים לאחד הדברים המשמעותיים ” דמות מנהיג”  איך דמות זו מתקשרת לחינוך? הפעולה  הנגזרת מכך היא הצורך להנהיג , להתנהג ולהתנהל כמנהיג. התנהלות זו משפיעה על תהליך החינוך באופן ישיר. השאלה הנשאלת איך יוצרים זאת? ננסה לענות על זה יחד… הדימוי הבא

כולנו מתרגשים כשמגיע הרגע שהילד/ה מסיים את כיתות הגן ועולה לבית הספר המעבר מהווה ציון דרך ראשון מילדות לבגרות, ממסגרת חופשית יותר למסגרת פורמאלית.. חששות רבים מלווים את ההורים במעבר זה והשאלה איך אנו עושים זאת בדרך הטובה ביותר?  השבוע גאיה(שם בדוי)  שעולה לכיתה א’ ונמצאת אצלי בטיפול אמרה לי כששאלתי אותה מה את חושבת על כיתה

ככל שנשכיל לפתח בילדנו תהליכי חשיבה ונאפשר בבית את השיח בנושאים שונים ומגוונים, הבעת דעות מהביטים שונים ניתן מקום לרגשות וללבטים השונים ביטוי כך ילדנו יהיו מוכנים יותר להתמודדות עם מסע היצירתיות של דור הZ השלב הראשוני שנדרש מהורים ואנשי חינוך הוא פיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית על מנת לאפשר לילד לפתח אישיות המסוגלת להתמודד עם

האם אתם זוכרים את הרגע שהבנתם שהנושא החברתי הוא החלק המשמעותי בעולמו של הילד שלכם? האם אתם זוכרים את עצמכם בתור ילדים, ומה הזיכרון הזה מעורר בכם? בכתבה זו נעמוד על תהליך חשוב בתחום החברתי: השפעת הקוגניציה על רכישת מיומנויות חברתיות. לכישורים החברתיים השפעה דרמטית על הוויית הילד ועל הצלחתו. מיומנות חברתית טובה עשויה להוביל

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שכיחה, הנפוצה באוכלוסייה על כל שכבותיה ומופיעה בשכיחות יתר אצל בנים, לעומת בנות. ההפרעה קיימת בכל הגילים, ואינה אופיינית לילדים בלבד. הפרעת קשב וריכוז משבשת מאוד את חיי המשפחה, את ההשתלבות החברתית של הילד, את הישגיו בלימודים ואת הדימוי העצמי שלו ודימויו בעיני אחרים. חיי משפחה שילד שלה סובל מהפרעת

כעס של הורים הוא אחד הדברים שהכי מפחידים ילדים בגיל הרך. כשאנחנו כועסים הם מרגישים שהם איבדו אותנו, שאנחנו כבר לא אוהבים אותם. ובוא נגיד את האמת – ברגע הזה אנחנו לא בדיוק אוהבים.. גם כשכועסים אוהבים? באמת? חוויית ההורות היא מסע אינסופי אל תוך הרגשות. מצד אחד – רגשות נפלאים, מזוקקים, שיגרמו לנו לאושר

שגרה חברתית בבית הספר מגפת הקורונה ערערה את היציבות ואת תחושת הביטחון שלנו. השינויים הרבים בכל תחומי החיים, השמועות המפחידות וההגבלות השונות כל אלו יצרו סימני שאלה. קושי גדול יצרו השינויים באורחות החיים, כמו, ההישארות במרחב הביתי ללימודים ולעבודה. מציאות שיצרה ריחוק חברתי מהחברים והידידים שהיינו נוהגים לפגוש בחיים השגרתיים. במקביל, נוצר צורך להתרגל לשהות

קריאה לשילובם של ילדי ASD שנשרו ממערכת החינוך הרגילה בפרויקט היל”ה, במטרה שיחושו חלק ושייכות בקהילה, בימים אלו שפרויקט היל”ה מציין 50 שנה וערך ההשתלבות בקהילה עולה ניתן לבחון מחדש את הנושא. כמו בכל המדינות המערביות, גם בישראל התחזקה בשנים האחרונות הגישה הפרו-שילובית. מגמת מערכת החינוך כיום היא לשלב את התלמידים שוני הצרכים באופן מלא בכיתות הרגילות (לוינגר,

המורים מהווים לתלמידים דוגמא ומודל ובתקופה זו יותר מתמיד הם זקוקים להובלה ולמנהיגות שלכם. תקופת ה”קורונה” מובילה לתחושת לחץ וסטרס. חוסר הוודאות והשינויים המרובים שאנו חווים מובילים לתחושת חוסר יציבות. אדם מטבעו שואף לשליטה מקסימלית בחייו. אצל ילדים חווית היציבות נבנית לרוב ע”י ההורים והמציאות הביתית. אצל מתבגרים נראה שבזמן שגרה וביומיום הם נוטים לשדר