עדי אחות של מתן מספרת , “הוא אחי הגדול ו אוטיסט גדלתי איתו ובצילו החלטתי לאפשר לרבקה לשתף הצצה מעולמי האישי כיום, כנערה בוגרת…”  תפקודו של מתן נמוך מאוד והוא זקוק לסיוע בכל התחומים, הגדילה לצד אח מיוחד היתה כרוכה בהרבה מורכבויות חלקן טכניות כמו מוגבלות ביציאות משפחתיות, מורכבויות פנימיות רגשות תהיות חששות התלבטויות כאב .. […]

“אני מאד רוצה שיהיה לי קשר עם הילד שלי”  כך אמר לי אבא של , בעקבות אחת משיחות הייעוץ שהיו לי עם הורים על הרצון שלהם לייצר קשר איכותי עם ילדם, יצאתי לבדוק את הנושא מההיבט המחקרי והמעשי… ההתפתחות הרגשית הרגש  הוא טמיר ונסתר, קשה לעיתים לתפיסה במוח החושב. אחד הרעיונות הבסיסיים והבעייתיים בתפיסת הילד הוא

בעשור האחרון התרחשה עלייה בשכיחות הילדים המאובחנים כסובלים מהפרעות על הרצף האוטיסטי, כשלמעשה במדינת ישראל שיעור הילדים הסובלים מהפרעות אלו עומד על 1:200. בעבר הגישה הרווחת והמקובלת דגלה בכך שאין חשיבות רבה לשלב שבו הן מאובחנות. לעומת זאת, במחקרים העדכניים ביותר שנערכו בתחום זה נמצא כי ישנה חשיבות עליונה לאתר את התסמינים בשלב כמה  שיותר מוקדם ולהתניע את

כאשר אנו רוצים ליצור משמעת , הנהגה בבית , תהליך של הטמעה בחינוך אנו זקוקים לאחד הדברים המשמעותיים ” דמות מנהיג”  איך דמות זו מתקשרת לחינוך? הפעולה  הנגזרת מכך היא הצורך להנהיג , להתנהג ולהתנהל כמנהיג. התנהלות זו משפיעה על תהליך החינוך באופן ישיר. השאלה הנשאלת איך יוצרים זאת? ננסה לענות על זה יחד… הדימוי הבא

כולנו מתרגשים כשמגיע הרגע שהילד/ה מסיים את כיתות הגן ועולה לבית הספר המעבר מהווה ציון דרך ראשון מילדות לבגרות, ממסגרת חופשית יותר למסגרת פורמאלית.. חששות רבים מלווים את ההורים במעבר זה והשאלה איך אנו עושים זאת בדרך הטובה ביותר?  השבוע גאיה(שם בדוי)  שעולה לכיתה א’ ונמצאת אצלי בטיפול אמרה לי כששאלתי אותה מה את חושבת על כיתה

ככל שנשכיל לפתח בילדנו תהליכי חשיבה ונאפשר בבית את השיח בנושאים שונים ומגוונים, הבעת דעות מהביטים שונים ניתן מקום לרגשות וללבטים השונים ביטוי כך ילדנו יהיו מוכנים יותר להתמודדות עם מסע היצירתיות של דור הZ השלב הראשוני שנדרש מהורים ואנשי חינוך הוא פיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית על מנת לאפשר לילד לפתח אישיות המסוגלת להתמודד עם

האם אתם זוכרים את הרגע שהבנתם שהנושא החברתי הוא החלק המשמעותי בעולמו של הילד שלכם? האם אתם זוכרים את עצמכם בתור ילדים, ומה הזיכרון הזה מעורר בכם? בכתבה זו נעמוד על תהליך חשוב בתחום החברתי: השפעת הקוגניציה על רכישת מיומנויות חברתיות. לכישורים החברתיים השפעה דרמטית על הוויית הילד ועל הצלחתו. מיומנות חברתית טובה עשויה להוביל

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שכיחה, הנפוצה באוכלוסייה על כל שכבותיה ומופיעה בשכיחות יתר אצל בנים, לעומת בנות. ההפרעה קיימת בכל הגילים, ואינה אופיינית לילדים בלבד. הפרעת קשב וריכוז משבשת מאוד את חיי המשפחה, את ההשתלבות החברתית של הילד, את הישגיו בלימודים ואת הדימוי העצמי שלו ודימויו בעיני אחרים. חיי משפחה שילד שלה סובל מהפרעת

כעס של הורים הוא אחד הדברים שהכי מפחידים ילדים בגיל הרך. כשאנחנו כועסים הם מרגישים שהם איבדו אותנו, שאנחנו כבר לא אוהבים אותם. ובוא נגיד את האמת – ברגע הזה אנחנו לא בדיוק אוהבים.. גם כשכועסים אוהבים? באמת? חוויית ההורות היא מסע אינסופי אל תוך הרגשות. מצד אחד – רגשות נפלאים, מזוקקים, שיגרמו לנו לאושר

שגרה חברתית בבית הספר מגפת הקורונה ערערה את היציבות ואת תחושת הביטחון שלנו. השינויים הרבים בכל תחומי החיים, השמועות המפחידות וההגבלות השונות כל אלו יצרו סימני שאלה. קושי גדול יצרו השינויים באורחות החיים, כמו, ההישארות במרחב הביתי ללימודים ולעבודה. מציאות שיצרה ריחוק חברתי מהחברים והידידים שהיינו נוהגים לפגוש בחיים השגרתיים. במקביל, נוצר צורך להתרגל לשהות